BYD COMPANY LIMITED נ' צמיגית מקסיקו 2002 בע"מ ואח'

פסק דין משלים

זוהי תביעה שהגישה התובעת, חברה זרה הרשומה בסין, שעילתה הפרת סימני מסחר רשומים. אין מחלוקת שהפריטים שנתפסו במכס הובאו ארצה עבור הנתבעת 1, ואין חולק שהם מוצרים מפרים. הנתבעים טענו כי הזמינו בתום לב כיסויים לחישוקי גלגלי רכב מיצרן בסין, שהיו אמורים להיות כיסויים "חלקים" (כלומר ללא כל כיתוב או סימול), אולם החלק הראשון של הכמות המוזמנת שרק הוא הגיע לישראל (ונתפס על ידי המכס), כלל כיתוב וסימול מפרים של סימני המסחר הרשומים של התובעת. בהמלצת בית המשפט הסכימו הצדדים לפסק דין שיש בו משום קבלת עיקר התביעה (לרבות הסכמה כי מדובר במוצרים מפרים, הסכמת הנתבעים להשמדת המוצרים התפוסים בידי המכס על חשבונם, צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לייבא כל מוצר מפר והגשת מלוא המסמכים הנוגעים למוצרים, יחד עם תצהיר הכולל דו"ח מפורט). כן ניתן בהסכמה היתר לפיצול סעדים. כל זאת מבלי שנשמעו ראיות, מבלי שהוגשו סיכומים ובדיון קדם המשפט השני שהתקיים יומיים בלבד לאחר קדם המשפט הראשון. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין חלקי, כאמור בפרוטוקול הדין מיום 6/7/10, עמ' 3 – 4. הנושא היחיד לגביו לא הושגה הסכמה היה נושא ההוצאות, ועל כן הוסכם כי הצדדים יסכמו בכתב בקצרה בנושא זה בלבד. הסיכומים הוגשו, ועתה יש להכריע בשאלת ההוצאות בלבד.

משנסתיים ההליך בפשרה טרם קיומם של שלושה דיוני קדם משפט, אני מורה בזה על השבת האגרה לתובעת, בניכוי הסכום שאין משיבים על פי התקנות. לאור ההוראה דלעיל בדבר השבת האגרה, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סכום השווה לאותו סכום של אגרה שאינו מוחזר לה על פי התקנות, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

התובעת צירפה לסיכומיה בשאלת ההוצאות שני חשבונות של עורכי דינה המסתכמים בשכר טרחה בסך כולל של 22,543 ₪. בנוסף נכללים בחשבונות חיובי הוצאות המסתכמים בסך כולל של 6,286 ₪. ההוצאות כוללות, בין השאר, סך של 3,000 ₪ בגין ערבות שהופקדה על ידי התובעת בידי המכס כנגד תפיסת המוצרים המפרים. ערבות זו מוחזרת לתובעת לאלתר, על פי פסק הדין החלקי, ועל כן אין מקום לחייב את הנתבעים בסכום של 3,000 ₪ כאמור. עוד כוללות ההוצאות הכלולות בחשבונות שהוגשו סך של 2,500 ₪ בגין אגרת המשפט, אשר לגביה כבר ניתנה לעיל הוראה בדבר השבה לתובעת ובדבר חיוב הנתבעים לשלם לתובעת את הסכום שלא יושב לה על ידי גזברות בית המשפט. נמצא כי פרט להוראות בעניין אגרת המשפט שניתנו לעיל ולנושא הערבות שהופקדה במכס וניתנה הוראה להחזירה לתובעת, הוצאו על ידי התובעת הוצאות (להבדיל משכר טרחת עורכי-דין) בסך 786 ₪. נוכח שיעורו הצנוע של סכום זה, אני מחייב את הנתבעים לשלמו לתובעת בנוסף לחיובם לשלם את יתרה האגרה שאינה מוחזרת לתובעת.

נותר עניין שכר הטרחה. אינני יודע מה תוכן הסכם שכר הטרחה שבין התובעת לעורכי דינה, ומהו בסיס החישוב שנקבע בו. כתב התביעה הוא יחסית קצר ויחסית פשוט, אם כי הוא ללא ספק מצריך מומחיות בתחום סימני המסחר. פרט להגשת התביעה לא הושקעה עבודה רבה. כך, אילו היו עורכי דינה של התובעת משקיעים מאמץ קל בהידברות עם הנתבעים לאחר קריאת כתב הגנתם, דומה שניתן היה לחסוך אפילו את הדיון הראשון. מקל וחומר שניתן היה לחסוך את הדיון השני לו היתה התובעת ערוכה לקבל החלטות על אתר כבר בדיון הראשון. אני גם, בכל הכבוד, מתקשה לקבל מצב בו התובעת מחויבת בסכום הקרוב ל-2,000 ₪ שכר טרחה בגין הגשת סיכומים בני שני עמודים (אליהם מצורף צילום של שני חשבונות) בעניין ההוצאות. מקובל עלי שתובע שזכה בדינו ראוי, ככלל, לשיפוי ריאלי על העלויות בהן נשא שאם לא כן יימצא הזוכה כשזכייתו לוקה בחסר; אולם כחלק מחובת הקטנת הנזק (הנגזרת אף מחובת תום הלב), צריכות העלויות להיות סבירות. חוששני שהחיוב האחרון, למשל, רחוק מלהיות סביר. כאשר נלקחת בחשבון העובדה שפרט לגיבוש והכנת התביעה לא הושקעה כמעט כל עבודה אמיתית (ומקל וחומר שלא נדרשה השקעה של ממש) בתביעה הזו הודות לעמדתם של הנתבעים מהרגע הראשון, הרי שהעמדת שכר הטרחה על 15,000 ₪ תיתן ביטוי ראוי לאיזון בין המומחיות הנדרשת לצורך הכנת והגשת התביעה לבין כמות העבודה שהושקעה ושהיה הכרח להשקיע מרגע קבלת כתב ההגנה ואילך. על כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת שכר טרחת עורכי-דין בסך של 15,000 ₪, נכון לתאריך כתיבת פסק דין משלים זה.

התוצאה הסופית היא כי הנתבעים ישלמו לתובעת את שלושת הסכומים המפורטים בסעיפים 2, 3 ו-4 לעיל, והגזברות תפעל כאמור בסעיף 2 לעיל.

פסק דין משלים זה יישלח על ידי המזכירות באמצעות פקסימיליה ובדואר.

ניתן היום, ב' אב תש"ע, 13 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: